ריקי בליך
"החלטתי גם ללכת ללמוד משחק, אחרי 12 שנים שאני משחקת על אוטומט בלי
לרענן את עצמי. בארץ, שלא כמו בחו"ל, אין מסגרות לשחקנים עובדים ואין השתלמויות כמו שיש בכל מיני מסגרות מקצועיות אחרות. שחקנים מוצאים את עצמם חוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב. אבל אז גיליתי את שיטת צָ'בָּק, שהביאו לארץ אלון נוימן ושחר רוזן.
איוונה צָ'בָּק מאמנת שחקנים כמו האלי בארי, בראד פיט, שרליז ת'רון ועוד המון שחקנים בהוליווד. השיטה שלה אומרת שכל דמות שמגלמים, גם אם היא מתה או מתאבדת, לעולם לא נכשלת. וכל דמות, גם זו שלא מצליחה, היא מרתקת, כי היא נלחמת להשיג את מה שהיא רוצה עד הטיפה האחרונה. עובדים הרבה על כאב אישי של השחקן.
"פתאום נזכרתי כמה אני נהנית מעבודתי וכמה אני טובה בה, ובעיקר התחלתי להבין באמת מה אני עושה, ואיך לעבוד על תפקידים. זה החזיר לי את התיאבון לעשייה ומצאתי עצמי מתאהבת מחדש במקצוע. בעצם, יהיה מדויק יותר להגיד שזו היתה הפעם הראשונה שהתאהבתי בו". (ריקי בליך - מתוך ראיון ב'ישראל היום).
////////////////////
////////////////////
אלמה דישי (צָ'בָּק מתקדמים)
"השנה זכיתי לקבל את התפקיד השני שלי בטלוויזיה.
ההמתנה והעבודה הקשה השתלמו וקיבלתי תפקיד מעניין ובעל משמעות.
הפעם ידעתי שכבר אין לי את הפריבילגיות שיש ל״חדשים״.
בתפקיד הראשון שלי בטלוויזיה בעיקר עבדתי מאינסטינקטים, הסתמכתי על מה שלמדתי בבית ספר למשחק, עברתי יום אחרי יום וחייתי מרגע לרגע. לא היתה לי את הפניות הנפשית לתכנן, לבנות ולחשוב על המערך השלם של התפקיד שאני רוצה לבנות.
הייתי עסוקה בעיקר בלשרוד ולעמוד במשימה. הכל היה חדש ובעיקר חלומי והזוי.
הפעם רציתי שזו יהיה אחרת.
רציתי כלים טכניים חזקים שיעמדו לצידי, כלים אישיים שלי שיעזרו לי לתכנן את התפקיד בצורה הכי הטובה. הרגשתי שתפקיד שני הוא משמעותי ביותר, אני מתחילה לבנות רצף, קריירה ומסלול שייקבעו מי אני כשחקנית. מיד אחרי שהודיעו לי שהתפקיד שלי נרשמתי לצָ׳בָּק בפעם השלישית.
אחרי שנתיים ש״הסתובבתי״ סביב השיטה החלטתי הפעם לבוא ולהבין באמת.
אצלי השינוי קרה ברגע שהסכמתי להבין שה"צָ׳בָּק שלי" זה מה שאני אחליט שמשרת אותי. פתאום נהייתה לי טכניקה. היום כשאני מקבלת סצינה אני מיד מסתכלת איך היא נגמרת, מיד מחפשת מה הדמות שלי רוצה להשיג בניגוד לעבר שהייתי מחפשת ישר את הרגש והבכי. פתאום ״הדלק״ שלי נהייה הרצון ולא רק הקתרזיס הרגשי. הטבלה של צָ׳בָּק עם תוספות שהתאימו לי נהייתה דרך שלי לנתח סצינה, לפעמים רק חלק, לפעמים הכל אבל נהיה לי כלי. הדרך שלי לגשת לסצינה התפתחה, לא רק חושים, משחק טבעי וחינניות אלא שליטה דרך פירוק והבנה.
כל אלו גרמו לי להגיע לסט בוגרת יותר, עצמאית יותר, אחראית יותר ובעלת ארגז כלים יעיל יותר. זה עזר לי להיות שחקנית ברורה יותר שיודעת מה לדרוש מהבמאי שלה. אני יודעת מה אני צריכה בשביל להביא טייק טוב, אני יודעת על מה לחשוב ברגע שהפרטנר נותן מונולוג ומה צריך בשביל לבנות מהלך ״מעניין״ של דמות לאורך סדרה.
כל אלו עזרו לי לפרק את הפחד של ״התפקיד השני״ ולהתרכז בעיקר, הרצון של הדמות שלי והרצון שלי להנות מהרגע ומהזכות לעבוד ולהתפרנס ממשחק".
נטע שפיגלמן - תיאטרון "גשר", מונטנה, ההרמון, נדיה שם זמני ועוד
"לשיטת צָ'בָּק הגעתי כשאני שחקנית תיאטרון גשר כבר עשר שנים ואחרי תפקיד ראשי בפיצ'ר עליו אפילו הייתי מועמדת לפרס אופיר, בתפיסת עולמי שחקנית שרוצה להתפתח ראויה שכל כמה זמן תחזור להלך הרוח של “תלמידה” ולכן כשקם מורה או שיטה אני מתעניינת וטועמת, וכך הגעתי לכיתת המתקדמים של צָ'בָּק ואחרי הרבה ריחרוחים סוף סוף למדתי את השיטה המדוברת.
אין ספק שעבורי זו היתה קפיצה בהבנה של תפקיד או סצנה, הרבה כלים מהסדנה הזו הפכו לבלתי נפרדים עבורי, בראש ובראשונה “התחליף” ועל אותו עיקרון ה“אובייקט הפנימי” אבל הם בלתי נפרדים מהפיענוח הבסיסי של מטרת על ומטרת סצנה וכו.
בעבודתי בתאטרון יש שימוש אחר ומאוד מעמיק בכלים האלה בזכות זמן החזרות הארוך, והאפשרות “לשחק” עם הכלים האלה בכל הצגה מחדש".
////////////////////
אורי יניב - "תיאטרון גשר" - מצטלם בימים אלה לסדרות ״עיר מקלט״, ״המנצח״ ו״נחמה״
"את השיטה של איוונה צָ׳בָּק הכרתי כשהיא הגיעה פעם ראשונה לסדנה בארץ. קראתי את הספר, עבדתי איתה יפה בסדנא, וחשבתי שהבנתי את הקונץ. אבל רק אחרי שכבר עבדתי עשר שנים כשחקן בתיאטרון גשר, בטלוויזיה ובקולנוע, החלטתי ללכת ללמוד את השיטה כמו שצריך בסדנת המתקדמים של צָ'בָּק בשח"ם. הרגשתי שבניגוד לעבודה שאני עושה על תפקידים בתוך תהליך חזרות, כשאני מתכונן לאודישן העבודה שלי נשארת שטחית.
איכשהו הרגעים האלה מול המלהק/ת או הבמאי/ת התבזבזו על מחשבות לא רלוונטיות ונסיון למצוא חן. ״התחליף״ הוא דבר שעבדתי איתו תמיד באופן כללי - אבל הפירוט, השיטתיות, מציאת האובייקטים הפנימיים, אלו הדברים שעזרו לי למלא את ה״חללים״ בעבודה שלי. הם עזרו לי להגיע לאודישן או ליום צילום כשאני יודע על מה אני מדבר בכל מילה, ואני פנוי הרבה יותר לחדד את הניואנסים בעבודה. אני ממליץ באופן קבוע לשחקנים ללכת ללמוד צָ׳בָּק, ומסביר שאף ״שיטה״ לא מחליפה ״שיטה״ אחרת, אלו סה״כ עוד כלים שעוזרים לנו לשכלל את העבודה שלנו, ובעלי מקצוע רציניים לא מפסיקים לחפש איך להשתכלל".
איציק גולן
״מספר 5 ברשימת הפירגונים עזר לי ועדיין עוזר להיות שחקן טוב יותר ובעיקר אדם יותר טוב ורק בעצם היכרותי עימו כאדם ועם השיטה שהוא מלמד שמאתגרת אותי גם בחיי האישיים.
Shahar Rozen האגדי! ששיטת צָ'בָּק בהדרכתו (ובהדרכת שותפו אלון נוימן) עשתה לי את החיים פשוטים יותר כשחקן אך גם מאתגרים ומעניינים יותר כאדם. שחר דוגל להזכיר ש"בחירות משחקיות אמיצות מבליטות יותר את השחקן ומשחקו ומייחדות אותו כי הן גורמות לו להתאמת עם האמת הכי אישית שלו וגורמות לו להיות ברגע ולא לשחק אותו.
"הוא מורה פשוט נהדר, במאי מוכשר ואדם מיוחד שלמרות כל האתגרים האומנותיים והאישיים הניצבים בדרכו, מצליח לשמור על חיוך אופטימי, להמשיך לפרגן ולעזור לבמאים ושחקנים, ובעיקר ממשיך לפעול למען עשייה אמיצה ומעניינת. ועל כך מגיע לו מילה טובה. לכו ללמוד את שיטת צָ'בָּק אצלו, לא תצטערו!״.
////////////////////
////////////////////
בן קיפריס (שוברי גלים, פלאשבק)
״אחרי סופ"ש מלא בהעשרה עם האישה והאגדה - איוואנה צָ'בָּק, "סטניסלבסקי המודרנית", המורה למשחק של האלי ברי, בראד פיט, שרליז ת'רון, ג'ון וויט, סילבסטר סטאלון ועוד רבים טובים.
כבוד עצום לחזות וללמוד מהאישה שהשאירה כזה חותם על ההיסטוריה של עולם הקולנוע״.
////////////////////
רועי אדר (גבוה וגרינבוים, ניורק)
"סדנת צָ׳בָּק לימדה אותי המון ולא רק על משחק.
כל מפגש נהניתי להיות מופתע מהתובנות של שחר לגבי איך לנתח טקסט ויותר חשוב - מה לעשות איתו, מתחתיו, מעליו ובמקביל אליו.
כי לשחק את הטקסט זה די קל, אבל להגיד א׳ ולהתכוון לב׳, יוצר משהו מעניין ואמיתי.
מצד אחד, לא למדתי בבית ספר למשחק וידעתי שחסרים לי כלים,
מצד שני, תמיד היתה לי רתיעה מסדנאות, אבל לשמחתי הגעתי למפגש היכרות עם שחר רוזן ואלון נוימן וידעתי די מהר שאני הולך על זה.
הרגשתי כאילו נכנסתי לחדר כושר ייחודי למשחק, עם מאמן עקשן שהוציא ממני את המיטב".
////////////////////
חיים טבקמן, במאי (עיניים פקוחות, אווה)
על סדנת צָ'בָּק -
"שחר, בעיקר אני מרגיש שאני לומד אצלך שפה. שפה חדשה להביע רעיונות ישנים. כשאתה חושב בשפה חדשה, הדברים נראים אחרת. כתיבה, בימוי, יחסים, אני.
חוצמזה לשחק זה כיף.
תודה״.
////////////////////
אלון סנדלר
(אליפים, נשואים פלוס, הפיג'מות, פצועים בראש, שיער, יומני החופש הגדול, עמוק במים)
"בתור מישהו שכבר עובד בתחום המשחק, ועדיין לא למד 3 שנים בבית ספר למשחק, אני יכול להעיד שלפעמים אני מרגיש שאין לי מספיק כלים או ידע להתמודד עם אודישנים, צילומים לסדרות או כל דבר שקשור למקצוע.
הסדנה של שחר העניקה לי כלים יעילים מאד לעבודה וידע רב שעזר לי מאוד בדרך.
גם למדתי את טכניקת 12 השלבים של איוונה צָ'בָּק, שהיא טכניקה מפעילה ועצמתית, וגם קיבלתי מהחכמה והנסיון שמורגשים בעבודה עם שחר.
הקבוצה היא מקום מעולה לתרגל ולשמור על המשחק משומן, מקום להתפתח ולהכיר אנשי מקצוע חדשים.
אני אישית מאד ממליץ גם למי שעוד לא למד בבית ספר למשחק וגם לבוגרי בית ספר למשחק״.
תומר קפון (גאליס, בני ערובה)
״הגעתי לסדנה בלי טכניקה ספציפית לאומנות המשחק.. אצלי זה היה "מה שעובד"..
תוך כדי השיעורים נתקלתי בסזיפיות טכנית והכרחית שאילצה אותי להתמודד עם עצמי האישי ,דמות,סיפור,חקירה ,טקסט והחיבור לבסוף בין כולם לכדי תוצאה...טובה יותר שהרגשתי על עצמי.
הכלים שקיבלתי בסדנה הם היום חלק בלתי נפרד מארגז הכלים שלי וגורמים לי להיות יותר בטוח באיך שאני פועל על הבמה/מול המצלמה..
שחר רוזן הוא אחלה גבר..נחמד לפגוש מורה שמדבר בגובה העיניים ,מבין עניין,שיש בו כבוד והבנה למקצוע ההזוי הזה מזווית אחרת ומיוחדת...
זווית שמאמינה ברמה גבוה בעבודה קשה ולא מתפשרת.
לי זאת הייתה חוויה מאתגרת וכשמשהו מאתגר אותי אני בעניין...״
////////////////////
////////////////////
גאיה גור אריה
"לפני שלוש שנים השתתפתי בשתי עונות של סדרת הנוער ״יומני החופש הגדול״. מאז עברה תקופה ארוכה שבמהלכה הגעתי להרבה אודישנים אך ללא הצלחה.
הכל השתנה כשהתחלתי ללמוד אצל שחר רוזן את שיטת צָ׳בָּק למשחק וכך קיבלתי כלים ברורים ומסודרים לעבודה על דמות, למדתי לנצח בכל סצנה ורכשתי טכניקה עוצמתית מאוד. היום, עם הידע שרכשתי באו גם הביטחון והתוצאות - התקבלתי לתפקיד ראשי בסדרת נוער חדשה ״נעלמים״ של ערוץ ניקולודיון.
מומלץ בחום לכל מי שלא למד שלוש שנים משחק ומעוניין ללמוד שיטה יוצאת דופן".
(עברו עוד שנתיים וגאיה בהצגה "ספינינג" בהבימה, בסדרה טרנינג", בסדרה ל"צבי יש בעיה" ובסרט "מועדון החנונים").
////////////////////
כרמל לוטן ("יומני החופש הגדול", "נעלמים")
על סדנת צָ'בָּק מתחילים -
״השלבים - לפני צָ׳בָּק היה לי הרבה בלאגן בראש, כל מיני כלים שאספתי בדרך ולא תמיד ידעתי מתי ליישם אותם.
בעזרת צָ׳בָּק הצלחתי לעשות לעצמי סדר בראש, והאסימונים אח״כ נפלו מאוד מהר. אפילו קיבלתי תפקיד בסדרה והרגשתי שאני משתפרת עם העבודה והצילומים.
הרגשתי שהצלחתי להגיע לעומקים חדשים שלא הכרתי, וזה התבטא מאוד בתוצאה הסופית על המסך.
למדתי בהנחיית שחר לא לוותר לעצמי, לשאוף גבוה ולהתרכז בעבודה עצמה ולא מה שמסביב. השינוי בעבודה שלי לפני ואחרי צָ׳בָּק הוא באמת גדול ומשמעותי".
////////////////////
אלכסנדה פדורובסקי
״אחרי שסיימתי 3 שנים של לימודי משחק גיליתי שאני עוד לא יודעת כלום.
לא היתה לי שום טכניקה להתכונן לאודישנים ותפקידים חוץ מלחשוב על המצב הרגשי, לפענח סאבטקסט ולבנות סיפור דמות עם רצון, מעצור וכו'.
הרגשתי מבולבלת מכל מה שלמדתי ולא הייתי רגועה. כשהתחלתי ללמוד צָ'בָּק מתחילים עם אלון נוימן גיליתי שיטה שמפעילה אותי, מדייקת לי את העבודה ועושה סדר בראש וגם בלב.
"השיטה הזאת עושה לך טוב" שמעתי מאלון ומבמאים שונים שפתאום התחילו להגיב עליי אחרת כששיחקתי מולם. כשהמשכתי להתאמן במתקדמים עם שחר בכלל נפתח בפני עולם חדש ואני חושבת שצמחתי והעמקתי ולמדתי ונכשלתי והצלחתי ופשוט גדלתי. לא רק שהתוצאות מדהימות, אני גם רגועה ובטוחה בעבודה שלי כי הכל מאוד ברור עכשיו. שחר אתה אדם נדיר והאימון איתך בקבוצה הוא המתנה הכי גדולה שיכולתי לתת לעצמי!״.
////////////////////
גילי איצקוביץ - "כּדברא"
״אני הגעתי לקבוצת המתחילים בדיוק לפני שנה.
במקביל נרשמתי לסוכנות והתחלתי לעשות אודישנים. האודישנים הראשונים שלי, למזלי, היו ממש במקביל לשיעור האודישנים בצָ׳בָּק כי בזכותו ידעתי בדיוק מה לעשות.
בלי שום ניסיון קודם, התקבלתי ל״כדברא״ ותוך חודשיים נכנסנו לעומס של חזרות וצילומים.
על הסט, עם הקצב המטורף של הצילומים וכמות הסצנות שמתכננים ליום - ממש קשה להשתמש בשיטה במלואה. אבל מה שלמדתי שימש אותי בכל שנייה- החל מתחליף, מטרת סצנה ודיאלוג פנימי ועד ביטים משמעותיים שלא הייתי עולה עליהם בכלל בלי ללמוד צָ׳בָּק.
אני יכולה להגיד בלב שקט שאת כל מה שאני עושה על הסט, את כל יכולות המשחק שלי ואת כל ההברקות הקטנות של הרגע- אני חייבת לצָ׳בָּק. שם למדתי הכל״.
////////////////////
הנדלזלץ כתב על ההצגה של גשר "אנטי"
"...וזה עיקר כוחה של ההצגה הזאת - רות רסיוק בתפקיד אנטיגונה. מהרגע הראשון של ההצגה הצופה (כלומר אני, אבל אני משוכנע שלא רק אני) מקבל את כל מה שהיא עושה, כדמות וכשחקנית, צוחקת, בוכה, אוהבת, כואבת - כדבר שחייב להיות רק כך, כי אי אפשר אחרת."
רות רסיוק כתבה על סדנאות צָ'בָּק במסגרת שח"מ
"הרגשתי שאני חייבת שיהיו לי עוגנים כשחקנית והכלים שרכשתי בזכות שני המורים הנפלאים האלה תרמו לי מאוד... השיטה של צָ'בָּק ,בהנחייתם של אלון ושחר, עזרה לי מאוד בגילום תפקידים שונים בתיאטרון גשר, במיוחד בהצגות "בין לילה ובין שחר", "פרימה דונה", ו"אנטי"... שבהן הייתי צריכה לגייס את עצמי כל ערב מחדש ולחוות את הרגעים הנתונים כאילו זו הפעם הראשונה שהם קורים לי..."