אלון נוימן
12 השלבים לעבודה עפ"י טכניקת צ'בק:
1. מטרת העל: מה צריכה הדמות יותר מכל? מה גורם לה לבחור את מה שהיא בוחרת לעשות לאורך כל המחזה/התסריט?
2. מטרת הסצנה: מה רוצה הדמות במהלך סצנה שלמה? המטרה של הסצנה צריכה לתמוך ולקדם במטרת העל של הדמות.
3. מכשולים: הם המשוכות הגופניות והרגשיות המקשות על הדמות להשיג את מטרת העל ואת מטרת הסצנה שלה.
4. תחליף: יצירת זיהוי בין הדמות השניה בסצנה לבין דמות כלשהי מחייך האישיים בהתאם למטרת הסצנה ולא לעלילה.
5. אובייקטים פנימיים: התמונות והרגשות שעולים במחשבתכם כשאתם מדברים או שומעים על אדם, מקום, חפץ או אירוע בסצנה.
6. ביטים ופעולות: ביט הוא מחשבה. כל פעם שיש שינוי במחשבה, הביט משתנה. הפעולות (על הפרטנר) הן מיני מטרות שמחוברות לכל ביט שתומך במטרת הסצנה ולכן גם במטרת העל.
7. רגע לפני: מה שהשחקן (ולא מה שקרה לדמות!) עושה לפני שאתם מתחילים את הסצנה כך שנקודת הפתיחה הפיזית והרגשית תתאים לתחילת הסצינה.
8. מקום וקיר רביעי: הענקת תכונות של מקום כלשהו מחייכם האמתיים לבמה/סט הצילומים. הקיר הרביעי עוזר לתת תחושה של ביטחון ואינטימיות.
9. מעשים: Doings, פעולות פיזיות ושימוש באביזרים שיוצר התנהגות של דמות .
10. דיאלוג פנימי: מה שמתגלגל בתוך ראשכם שאינכם מבטאים בקול רם. (מה אני מרגיש בסיטואציה הזו, איך משפיע עלי מה שהדמות השניה אומרת לי, האם אני מצליח להשפיע על הדמות השניה וכו').
11. נסיבות מקדימות: ההיסטוריה של הדמות, סיפור חייה, מה בחיים שלה שלה גורם לה להתנהג כמו שהיא מתנהגת. יצירת הזדהות בין הנסיבות המקדימות של הדמות לאלה שלכם.
12. לשחרר: הניתוח באמצעות הכלים של צ'בק משתמש בחשיבה. אך בזמן המשחק להפסיק להשתמש בראש! העבודה המקדימה אמורה לתת ביטחון ולאפשר לשחרר.